#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. 1 כמה ישהו מים יין וחלב מגולים ויאסרו משום גילוי?	א&quot;ר יצחק בריה דרב יהודה כדי שיצא מתחת אוזן כלי וישתה ויחזור לחורו.	חולין י.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י. 2 השוחט בסכין ונמצאת פגומה האם מה שנשחט אסור ומדוע וכיצד הלכה (בששיבר בה עצם ובדלא שיבר)?	"רב הונא אמר אפ' שבר בה עצמות כל היום פסולה חישינן שמא בעור נפגמה, לטעמיה דבהמה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה.<p dir=""rtl"">רב חסדא אמר כשרה אפ' לא שבר בה עצמות שמא בעצם המפרקת נפגמה, דעצם ודאי פוגם עור לא ודאי, ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי, שהרי שחוטה לפניך והריעותא לא בבהמה אלא בסכין, ואינו דומה לירד וטבל ונמצא עליו חציצה שאפ' היה עוסק באותו המין כל היום, לא עלתה לו טבילה ולא אמרינן הרי טבל לפניך, שיש ריעותא בטבילה עצמה.</p><p dir=""rtl"">הלכתא כוותיה דרב הונא בדלא שיבר בה עצם, וכרב חסדא בששיבר בה עצם.</p>"	חולין י.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: 1 שחט הרבה בהמות ונמצאת סכין פגומה באחרונה מי נפסל, האם צריך לבדוק את הסכין בין בהמה לבהמה ומדוע?	"לרב הונא שאמר לעולם נמצאת סכין פגומה הבהמה אסורה - פשיטא שכולם אסורים.<p dir=""rtl"">לרב חסדא שהכשיר שמא נפגם בעצם המפרקת - אב&quot;א יפסול את כולם חוץ מהראשון שמא נפגם בעצם המפרקת של הראשון, ואב&quot;א שיכשיר את כולם דכמו דתלינן לקולא בעצם המפרקת כך נתלה לקולא בעצם המפרקת של האחרון. וכן מה שהצריך רב כהנה בדיקה בין כל בהמה תלוי בתרי לשונות הנ&quot;ל ואמר רב אחא בריה דרבא לרב אשי שזה כרב הונא לפסול קמיתא דלרב חסדא הכל כשר (כל&quot;ב) וא&quot;ל גם לרב חסדא להכשיר בתריתא.</p><p dir=""rtl"">מה שרב יוסף הטריף י&quot;ג בהמות לל&quot;ק ניתן לומר כרב חסדא וזה חוץ מהראשונה, אבל לל&quot;ב זה ודאי כרב הונא.</p>"	חולין י:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: 2 האם טבח נאמן על סכינו ומדוע הצריכהו להראות לחכם?	טבח נאמן על סכינו דעד אחד נאמן באיסורים, ולא אמרו להראות סכין לחכם אלא מפני כבודו של חכם.	חולין י:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	י: 3 מנא הא מילתא דאמור רבנן אוקי מילתיה אחזקיה?	"ר' יוחנן הביא ראיה מכהן המסגיר את הבית אחר שיוצא ממנו, ואי לא תוקים אחזקה אולי השתנה בינתים.<p dir=""rtl"">רב אחא בר יעקב דחה דילמא יוצא דרך אחוריו ומסגיר [אביי דחה שיציאה דרך אחוריו אין שמה יציאה, וכן אחורי הדלת מאי איכא למימר שהרי אין פותחים חלונות לראות הנגע, וא&quot;ל רבא שיציאה דרך אחוריו שמה יציאה כמו שכה&quot;ג יוצא ביוה&quot;כ, ומה שאין פותחים חלונות זה בתילה אבל אחר שהתחזק נגע אולי פותחים] מיהו איתא בברייתא להדיא שאם הלך לביתו והסגיר [או שעמד בתוך הבית והסגיר] מוסגר, שנאמר &quot;והסגיר את הבית&quot; מכל מקום, ובביתו אין לומר יציאה דרך אחוריו, אבל רב אחא בר יעקב יאמר כגון שעומדים אנשים משם עד ביתו.</p>"	חולין י:		
